#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. 1 האם יוצא יד&quot;ח כששומע מקצת תקיעה, ומה הדין מקצת תקיעה בתוך הבור ומקצתה חוץ לבור, מקצת תקיעה קודם עלות השחר ומקצתה אחרי ומדוע?	"שמע מקצת תקיעה לא יצא יד&quot;ח, מדאמרו התוקע לתוך הבור אם שמע קול הברה לא יצא ואין אומרים שיצא בקול שופר קודם שהגיע קול הברה.<p dir=""rtl"">לכן השומע מקצת תקיעה קודם עלות ומקצתה אח&quot;כ, מקצת תקיעה בתוך הבור ומקצה בחוץ לא יצא. אבל אם התוקע עצמו התחיל לתקוע בתוך הבור ויצא לחוץ אמר רבה שיצא יד&quot;ח ולא חוששים שמא יוציא ראשו והשופר עדין ישאר בבור.</p>"	ראש השנה כח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. 2 התוקע בשופר של עולה, שלמים, של ע&quot;ז, עיר הנדחת, האם יצא יד&quot;ח ומדוע?	"רב יהודה בשופר של עולה יצא כיון שמעל יצא לחולין ובשל שלמים לא יצא שזה של הקדש ואינן בני מעילה.<p dir=""rtl"">רבא הקשה כיון שלא מעל אלא אחר שתקע אף בעולה לא יצא. חזר בו רבא וסבר שבין כך יוצא אפ' בשלמים שמצות לאו להנות נתנו.</p><p dir=""rtl"">בשל ע&quot;ז יצא (למ&quot;ד מצות לאו להנות נתנו) אבל בשל עיר הנדחת לא יצא דכתותי מכתת שיעוריה.</p>"	ראש השנה כח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח. 3 המודר הנאה מהשופר או מחברו האם מותר לתקוע בו? <p dir=""rtl"">המודר הנאה מחברו האם יכול להזות עליו מי חטאת? </p><p dir=""rtl"">המדור הנאה ממעין האם יכול לטבול&nbsp;&nbsp;בו?</p>"	"בשופר&nbsp;&nbsp;- רבא התיר (שמצות לאו להנות נתנו, אבל רב יהדה סובר שלא אמרינן מצות לאו להנות נתנו).<p dir=""rtl"">במי פרה&nbsp;&nbsp;-&nbsp;&nbsp;מזה עליו בימות הגשמים ולא בימות החמה.</p><p dir=""rtl"">במקוה - מותר לטבול בו בימות הגשמים אבל לא בימות החמה.</p>"	ראש השנה כח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח. 4 כפאו שד או גוים ואכל מצה האם יצא יד&quot;ח ומדוע?<p dir=""rtl"">התוקע לשיר האם יצא ומדוע?</p>"	"כפאו שד - ודאי לא יצא שמי שעתים בריא עתים שוטה, כשבריא דינו כבריא וכשהוא שוטה דינו כשוטה.<p dir=""rtl"">כפאו נכרים - שלחו לאבוה דשמואל שיצא שמצות לא צריכות כוונה, ודייק מכאן רבא התוקע לשיר יצא וקמ&quot;ל שלא אמרינן שהוא מתעסק בעלמא. איכא מאן דפליג וסובר שמצות צריכות כוונה ולא יצא יד&quot;ח [וכן נקט ר' זירא].</p>"	ראש השנה כח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. כט. האם בתקיעת שופר בעינן כונת שומע ומשמיע?	"שלחו לאבוה דשמואל מצות אין צריכות כוונה ודייק מזה רבא התוקע לשיר יצא ואין צריך להתכוון לצאת רק שלא יחשוב השומע שזה חמור בעלמא או התוקע שעושה קול נביחה בעלמא. יש חולקים וסוברים שמצות צריכות כוונה ושומע ודאי צריך לכוון.<p dir=""rtl"">משמיע נחלקו בברייתא ת&quot;ק אינו מצריך שיכוון להוציא (יתכן שסובר מצות אין צריכות כונה) ור' יוסי מצריך וכן נקט ר' זירא. ש&quot;צ לכו&quot;ע דעתו אכו&quot;ע ואינו צריך לכוון במיוחד להוציאו.</p>"	ראש השנה כח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח: הישוב בסוכה בשמיני (בלא כונה לצאת יד&quot;ח) מדוע אינו עבור משום בל תוסיף?<p dir=""rtl"">ומדוע המוסיף על ברכת כהנים, מוסיף על המתנות במזבח, עוברים משום בל תוסיף?</p>"	"למי שסובר מצות צריכות כונה ודאי שאינו עובר, וכן יכול לסבור שעובר משום בל תוסיף אף שלא בזמנו, ולכן עובר במוסיף על ברכת כהנים ועל המתנות.<p dir=""rtl"">לרבא שסובר שמצות אין צריכות כונה י&quot;ל שאינו עובר אלא בזמנן, איכא למימר אף בכונה אינו עובר שלא בזמנו ובכל זאת מוסיף על המתנות עובר כיון שאם יגיע עוד קרבן מחויב להקריבו נקרא בזמנו ועובר עליו, המוסיף על ברכת כהנים עובר אפ' אחר שגמר הברכות שאם יהיה ציבור יכול לברך, ואיכא למימר שאין זה נקרא בזמנו כיון שאינו מחויב, אבל כשמתכוין למצוה אף שלא בזמנו עובר.</p>"	ראש השנה כח:		
